הכירו את רשות מקרקעי ישראל
מנהל מקרקעי ישראל הינו הגוף המנהל את הקרקעות שבבעלות המדינה, אשר מהוות למעשה כ-93% מכלל הקרקעות בארץ ישראל.
קרקעות אלו שייכות למעשה לשלושת הגופים הבאים: מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל, ורשות הפיתוח.
המנהל הוקם בשנת 1960 בהתאם לחוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.
מדיניות המנהל נקבעת על ידי מועצת מקרקעי ישראל, אשר הוקמה אף היא בהתאם לחוק זה.
ביום 1.1.2013 הפך המנהל באופן רשמי ל: רשות מקרקעי ישראל, וזאת בעקבות הרפורמה שבוצעה במטרה לערוך בו שינוי ארגוני פנימי מקיף לצורך הפיכתו לרשות ממשלתית, וכן על מנת להעביר את זכות הבעלות לחוכרים בעלי נכסים עירוניים למגורים ולתעסוקה.
בעקבות זאת שונה גם שם החוק ל: חוק רשות מקרקעי ישראל, תש"ך-1960.
מטרות מינהל מקרקעי ישראל ותחומי פעילותו המרכזיים, כפי שהם מוגדרים בחוק, הינם:
ניהול מלאי המקרקעין שבאחריות המינהל כמשאב לשם פיתוח המדינה לטובת הציבור.
- יצירת עתודות לקרקע בבעלות ציבורית למטרות לאומיות.
- קידום התחרות בשוק המקרקעין ומניעת ריכוזיות בהחזקת מקרקעין.
- הקצאת ושיווק קרקעות לייעודים שונים כגון מגורים, תעסוקה וכד'.
- טיפול בחוכרים ובבעלי זכויות אחרות במקרקעין.
- פיקוח על שימושי קרקע שונים.
- קידום רישום הזכויות במקרקעין בפנקסי המקרקעין.
בעניין מטרות המינהל, הוסיף בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ 6618/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, וקבע כך:
"התכליות המיוחדות המונחות ביסוד סמכותו של המינהל הן שמירת מקרקעי ישראל בבעלות המדינה, וריכוז הניהול והפיתוח של המקרקעין בישראל בידי רשות סטטוטורית אחת.
זאת, על-מנת למנוע את העברת הבעלות בקרקע לידי גורמים בלתי רצויים, לבצע מדיניות ביטחון ולאפשר ביצוע פרויקטים לאומיים, דוגמת קליטת עלייה, פיזור אוכלוסין והתיישבות חקלאית.
כן מונחות ביסוד החקיקה התכליות המיוחדות שנועדו להקל על מלאכת התכנון תוך שמירת רזרבה קרקעית לצרכים ממלכתיים והקצאת שטחים פתוחים לצורכי ציבור - כל זאת כדי לאפשר יישום תכניות מתאר ולמנוע סחר ספקולטיבי בקרקעות המדינה".
מבנה מנהל מקרקעי ישראל
מבנה המינהל מורכב ממספר אגפים, כגון אגף תכנון ופיתוח, אגף שיווק וכלכלה, אגף חוכרים, אגף קרקע חקלאית, אגף רכישות בעלות ורישום, אגף פיקוח, אגף שמאות ועוד.
כמו כן מורכב המינהל מששה מחוזות: מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז מרכז , מחוז ת"א, מחוז ירושלים, ומחוז דרום.
המקרים הנפוצים בהם נדרש האזרח להתנהל מול המנהל
מאחר ובניהולו של המינהל נמצאים כאמור 93% אחוזים משטח המדינה, סביר להניח כי הרוב המוחלט של אזרחי המדינה יידרש בשלב כזה או אחר להתנהל מול המינהל לצורך הטיפול בנכסי המקרקעין שלו.
המקרים הנפוצים בהם נדרש האזרח להתנהל מול המינהל, כוללים, בין היתר, את המקרים הבאים:
חתימת חוזה פיתוח עם המינהל, לפיו מתחייב היזם לפתח את המקרקעין של המינהל ולבנות עליה. היזם יכול להיות אדם פרטי העומד לבנות על אדמת המינהל את בית מגוריו, או חברה קבלנית העומדת לבנות עליה בתי דירות למכירה לציבור.
חתימת חוזה חכירה עם המינהל, בכל מקרה של רכישת זכויות החכירה בנכס והעברת זכויות אלו לגורם אחר.
הגשת בקשות לקבלת מידע מוקדם בדבר גובה תשלום דמי הסכמה, דמי היתר או דמי היוון, טרם ביצוע עסקה, במטרה לאפשר לאזרח להעריך על סמך נתונים אמינים את כדאיות העסקה ולהגיע לכלל החלטה על סמך הערכתו זו.
קבלת אישור זכויות לנכסים שהזכויות בהם אינן רשומות בפנקסי המקרקעין, ורישומם אינו באחריות חברה משכנת / גורם מאכלס. אישור זה משמש כמעין נסח לגבי נכסים אלו, והינו מבוסס על תיק הזכויות המתנהל במינהל.
קבלת התחייבויות לרישום משכנתאות, בהעדר גורם אחר המנהל את הרישום במקרקעין.
הגשת בקשה להעברת זכויות לגבי נכס שבבעלות המינהל.
ערעור על החלטות המנהל
על החלטות המנהל ניתן לערער באמצעות נקיטת הליכים מגוונים בפני הערכאות המשפטיות השונות, ובכל מקרה רצוי בהחלט לפנות ולהיות מיוצג על ידי עורך דין המתמחה בתחום המקרקעין, הכל בהתאם לתוכן ההחלטה או הפעולה, וסוג הסעד המבוקש.
על חלק מהחלטות המינהל ניתן לערער גם במסגרת הנוהלים הפנימיים של המינהל.
נוהלים כאלה קיימים, לדוגמא, כאשר המדובר בערעור על קביעת שומת מקרקעין על ידי המינהל, אשר נעשית באמצעות השמאי הממשלתי.
במקרה כזה ניתן לערער ולחלוק על שומת המקרקעין באמצעות הדרכים הבאות:
הגשת בקשה לתיקון טעות טכנית, תוך 21 יום ממועד קבלת השומה, וזאת לגבי הפרטים הבאים בלבד: טעות אריתמטית בתחשיב השומה, הזכויות הקנייניות במקרקעין, פרטי המקרקעין, הנתונים הפיזיים של המקרקעין והמצב התכנוני החל על המקרקעין.
- הגשת טענה משפטית, שתיהן תוך 21 יום ממועד קבלת השומה.
- הגשת השגה ראשונה על השומה, תוך 60 ימים ממועד קבלתה.
- הגשת השגה שניה, תוך 45 ימים ממועד קבלת ההחלטה בהשגה הראשונה.
זכרו כי לעיתים חולף זמן רב עד לקבלת החלטות ברשות המקרקעין, ורבים מהאזרחים מתקשים בהבנת ההליכים הבירוקרטיים מול הרשות. למשרדו של עורך דין יואב קומבליס ניסיון רב שנים בהתנהלות מגוונת מול רשות המקרקעין, ואנו נשמח לסייע גם לכם בכל עניין רלוונטי.
משרדנו עומד לרשותכם, ניתן לפנות בכל עניין רלוונטי בטלפון: 054-3199015