המדריך המלא בנושא ארנונה
כל אחת ואחד מתושבי מדינת ישראל המחזיקים נכס מקרקעין למגורים או לעסקים, משלמים ארנונה לרשות המקומית שבשטחה נמצא הנכס.
עצרת פעם לחשוב למה אנחנו משלמים ומי קובע את גובה התשלום?
כאמור, ארנונה הינה מס מוניציפאלי המוטל על תושבי הרשות המקומית אשר מחזיקים בנכסי מקרקעין בתחומה, וזאת לצורך מימון מכלול השירותים הציבוריים שאותה רשות מקומית מחוייבת לתת לתושביה.
מקורות חוקיים ורקע היסטורי
בעבר הסמיכו סעיפים מסויימים בפקודת העיריות וצו המועצות המקומיות את הרשויות המקומיות להטיל את מסי הארנונה בתחומן, וזאת באמצעות צווי ארנונה ספציפיים שכל רשות מקומית חוקקה לעצמה בהתאם לשיקול דעתה.
במהלך השנים 1985–1992 נחקקו מדי שנה חוקים אשר נועדו להגביל את כוחן של הרשויות המקומיות להעלות מיוזמתן את תעריפי הארנונה, ואשר זכו לכינוי "חוקי ההקפאה השנתיים".
בשנת 1992 חלה רפורמה בדיני הארנונה בישראל, אשר החליפה את חוקי ההקפאה השנתיים, במטרה להגביל אף היא את סמכות הרשויות המקומיות להעלות את תעריפי הארנונה, וכן על מנת ליצור אחידות בגביית הארנונה.
מטרה זו הושגה באמצעות קביעת מונחים אחידים, קביעת תעריפי מינימום ומקסימום לשימושים השונים של הנכסים, וכן קביעת כללים אחידים למתן הנחות בארנונה.
תחילה נחקק חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג- 1992, אשר מסמיך את הרשויות המקומיות לחוקק את צווי הטלת הארנונה מכוחו, תוך ביטול הסעיפים הספציפיים שהקנו להן את הסמכות הזו בעבר בפקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות.
מכח חוק זה הותקנו תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 1993), התשנ"ג-1993, כאשר בכל שנה מותקנות מכוחו תקנות חדשות עבור שנת המס הבאה. בנוסף הותקנו תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה), התשנ"ג-1993.
בהתאם לחיקוקים הללו, כל רשות מקומית מחוקקת מדי שנה בשנה צו הטלת ארנונה משלה, אשר קובע את הסיווגים, התעריפים, וההנחות שלפיהם יחוייבו הנכסים שבתחומה.
הסיווגים העיקריים לקביעת גובה התשלום
הסיווגים העיקריים לקביעת גובה הארנונה אשר מוטלת על נכס כלשהו בישראל כיום, הינם בהתאם לקריטריונים המפורטים להלן:
סוג הנכס - חוק ההסדרים מפנה לסעיף 269 לפקודת העיריות, אשר מגדיר את הנכסים עליהם תוטל ארנונה כ:"בניינים וקרקעות שבתחום העירייה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב".
סוג השימוש בנכס - מוגדר בהתאם למהות הפעילות הנעשית בנכס, ומידת הרווחיות שלו, כגון מגורים, מסחר, משרדים, תעשייה, בתי מלאכה, בתי מלון, וכד'.
מיקום הנכס - מוגדר בהתאם למצבו הכלכלי של האיזור בו נמצא הנכס, כגון: דירה חדשה בשכונת יוקרה להבדיל משכונה המאוכלסת בידי תושבים בעלי אפיון סוציו-אקונומי נמוך, אזור מסחרי מפותח להבדיל מאיזור מסחרי דל מבקרים, וכד'.
שטח הנכס - חישוב השטח לצורך החיוב בארנונה נעשה במטרים רבועים. ברם, למרות השאיפה ליצור אחידות בגביית הארנונה, בפועל הרשויות המקומיות משתמשות בשיטות שונות לחישוב שטח הנכס לצורך החיוב בארנונה.
כיום קיימות ארבע שיטות מדידה עיקריות:
שיטת "נטו-נטו" - שטח הריצפה בלבד, ללא שטח קירות הפנים או החוץ של הנכס
שיטת "נטו" - שטח הרצפה כולל קירות פנים, ללא קירות חוץ
שיטת "ברוטו" - שטח הרצפה כולל קירות פנים וחוץ
שיטת "ברוטו-ברוטו" - שטח הרצפה כולל שטח קירות פנים וחוץ, וכן כולל החלק היחסי של הנכס ברכוש המשותף של הבניין
מי נושא בתשלום ומי זכאי להנחות או פטור מתשלום?
הארנונה מוטלת בעיקרון על המחזיק בפועל בנכס, כגון בעל הנכס או השוכר שלו.
יחד עם זאת, החוק מסמיך את הרשות המקומית גם להעניק פטורים או הנחות לגורמים שונים, ביניהם: אזרחים ותיקים, נכים, הורים יחידים, בעלי הכנסה נמוכה; מוסדות חינוך, דת, צדקה, תרבות, מוזיאונים; עסקים בעלי אופי שהרשות מעוניינת לעודד כמו הייטק, ועסקים הממוקמים באזורים מוכי אבטלה – בדרך כלל מפעלי תעשייה מסוימים; וכן נכסים ריקים, נכסים שאינם ראויים לשימוש, ובניינים חדשים שטרם אוכלס, ועוד.
הגשת ערר על גובה תשלום הארנונה
נישום החולק על גובה שומת הארנונה שהושתה עליו, רשאי להגיש עליה השגה בפני מנהל הארנונה, וזאת תוך 90 יום ממועד קבלת הודעת השומה.
מנהל הארנונה חייב להשיב להשגה תוך 60 יום מקבלתה, אחרת תחשב ההשגה כאילו התקבלה.
על החלטת מנהל הארנונה בהשגה רשאי נישום להגיש ערר בפני וועדת הערר לענייני ארנונה, תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.
על החלטת ועדת הערר זכאי הנישום לערער בזכות לבית המשפט לעניינים מנהליים, תוך 45 יום ממועד קבלת החלטת ועדת הערר.
שימו לב כי לפני הגשת ערר מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני באמצעות עורך דין המתמחה בתחום. תשלומי הארנונה מלווים אותנו לאורך החיים וכל השגה או בנושא, ראוי שתקבל את מלוא תשומת הלב, תוך הקפדה על חוקי העזר העירוניים והתקנות.
עורך הדין יואב קומבליס עוסק בתחום מזה שנים רבות, לאורכן צבר ניסיון רב ביצוג אזרחים ובעלי עסקים (במיוחד בתחום ההייטק) מול רשויות מקומיות, בכל הנוגע לענייני הארנונה וקביעותיה של הרשות המקומית.